מורשת אם בע"מ נ' שאשא ואח'

פסק דין

כללי

1.התובעת הינה הבעלים של אולם בשטח של כ- 135 מ"ר, בקומת קרקע של בניין ברח' שונצינו 1 תל אביב (להלן: "המושכר").

הנתבעת, ביחד עם מר חיים שאשא שכרו את המושכר על פי חוזה שכירות מיום 1/7/1981 (להלן: "חוזה השכירות") ותוספת לו מיום 8/9/1987 (להלן: "התוספת"), במסגרת חוק הגנת הדייר (נוסח משולב) התשל"ב- 1972 (להלן : "החוק").

2.כנגד חיים שאשא ניתן פסק דין בהיעדר הגנה ביום 17/3/09, ונותר להכריע בעניינה של הנתבעת.

כנגד הנתבעת ניתן פסק דין בהיעדר הגנה, אך הנתבעת עתרה לביטול פסק הדין, ובהחלטה מיום 4/6/09 נקבע:

"א.פסק הדין יבוטל כנגד תשלום הוצאות ע"י המבקשת בסך 2,000 ₪ + מע"מ בגין הבקשה לביטול פסק דין.

ב. המבקשת תשלם בתוך 30 יום מהיום את דמי השכירות מהמועד שלא שילמה ועד היום (דהיינו, 6 חודשי שכירות בסך 3,500 ₪ כל חודש ובסך הכל 21,000 ₪).

בנוסף, המבקשת תפקיד בקופת בית משפט סך של 17,500 ₪".

(להלן:" ההחלטה").

הנתבעת קיימה את ההחלטה, ופסק הדין בוטל.

המחלוקת

3.התובעת טוענת, כי קמה עילת פינוי בשל אי תשלום דמי שכירות.

הנתבעת טוענת, כי היא ומר חיים שאשא שילמו את דמי השכירות בקביעות במשך שלושה עשורים, עד שנקלעו למצוקה כלכלית עקב מינויו של כונס נכסים על המושכר. לחילופין, עותרת הנתבעת למתן סעד מן הצדק.

דיון ומסקנות

4.מן הראיות שבפני עולה, כי שיק שניתן לתשלום דמי השכירות עבור חודשים אוקטובר – דצמבר 2008, חולל באי פירעון. התשלום בגין השיק שחולל, נעשה ביום 16/11/2008. (עדות עו"ד הדר, עמ' 11 שורות 12-15 לפרוטוקול, עדות חיים שאשא עמ' 14-15 לפרוטוקול).

משמעות הדברים היא, איחור של כחודש בתשלום דמי השכירות אשר היו אמורים להשתלם בחודש אוקטובר.

עוד הוכח, כי לא שולמו דמי השכירות עבור חודשים ינואר – פברואר 2009. דמי השכירות עבור חודשים אלה, שולמו רק לאחר הגשת התביעה, בעקבות ההחלטה מיום 4/6/09.

5.סעיף 131 לחוק, המונה את עילות הפינוי, קובע כי עילת פינוי קמה אם:

"הדייר לא קיים תנאי מתנאי השכירות אשר אי קיומו מעניק לבעל הבית לפי תנאי השכירות את הזכות לתבוע פינוי".